יום שבת, 8 בפברואר 2014

הצב

הצב עקב אחר תנועת הגרף, עוצר מוחו מהפיתוי למצוא מסלול יעיל ממקור ליעד. הוא כיווץ בחוזקה את עיניו עד שכאב חד פשט בחלציו, הרפה והביט לשמש בעיניים. ריסי עפעפיו העליונים והתחתונים  רטטו. האור שנלכד בזקיקי השערות יצר שתי וערב של ייצוגי  X  ו- y שהסתרגו, התפתלו ויצרו גומחות. מוחו הסתחרר מנתונים מדומים, מופרכים, קרקע פורייה  לרשתות זרימה אין סופיות. תחושת הריחוף השפיעה על כל גופו. הצב, יצור אדמה, התנשם והתנשף שוב ושוב כדי להרפות את שריריו ולאפשר למלוא משקלו להיצמד לכיסא. ככל שכפות רגליו התיישרו עם קו המרצפות, התעופפו מחשבותיו אל על, מבצעות מידול גרפי מבוסס על ניצול הזוית שבה פגעו קרני השמש, נלכדות בגומחה לייצור אלגוריתם מדמה של תהליכים שכליים, ומשתחררות מלפיתת המספרים בעזרת חזון פיתוח זחלן רשת שמתקדם באופן רקורסיבי. המערכת הורכבה ממוליכים  שהצטלבו בינם לבין עצמם, האור עבר ממוליך אחד למשנהו, חוצה ומייצר צמתים. לראשונה מאז הקיץ, נוצר במוחו של הצב, מומחה להפשטה, ייצוג של זרימה. השמש היה הספק והצב-צרכן. אפו ולחייו התחממו והפכו גם הם למוליכים. העניינים התלהטו. חוגג את שובו למשחק, הצב כיווץ והרפה את עיניו, מאיץ את גלגלי דמיונו . השמש הכתה על פניו, מחשבות מתבשלות ופולטות חצים וקשתות, גרפים מכוונים ובלתי מכוונים, סופיים ואין סופיים, ממושקלים ולא ממושקלים,  קשירים, דו-צדדים וסתם לא מתויגים. הם פיזזו במישורים, ביערות, מסביב לעצים, יחידות עצמאיות, רב מיניות, מאושרות, מתמזגות למקהלה תלת ממדית של נתונים.
  השמש שייטה לאופק המערבי. המרפסת, היחידה בשיכון שלא נסגרה לחדר, הופקרה לרוח חורפית. הצב קם בעדינות, חושש שמא תנועה גסה מדי תשלול ממנו שוב, והפעם לנצח, את כישוריו בהפשטת בעיות לייצוגים גרפים. ששת חודשי היובש הפחידו אותו. הוא פתח את דלת הזכוכית וחזר לחום הבית. הבחורה הצעירה  בחרה לפתוח את הבוקר הראשון של היכרותם, שהיה גם הבוקר הראשון של השנה החדשה, בצ'ילום משובץ באמתיסט. היא הושיטה לו את הצ'ילום מתוך יראת קודש דתית, שנגעה ללבו והזכירה לו את עצמו אי שם בעבר. ניסיונו לימד  שחווית הבוקר אחרי הזיון הראשון היא קריטית לחוזה העתידי. באמצעות פענוח מספר מחוות אפשר לחזות  אם הבחורה היא משתנה מתמטי, שערכו אינו ידוע, אינו קבוע ועשוי להשתנות, או פרמטר אלגברי בסיסי, שערכו קבוע אך אינו מתואר במפורש. הצב, חסיד תורת הגרפים ושונא תורת ההסתברות, פיתח כלים שאפשרו אבחון משתנה שמציאת ערכו הוא חלק מהבעיה, ולסלקו מחייו. בזוית עינו הוא קלט את החפצים של הבחורה ארוזים ליד הדלת ואת קנקן התה שהיא הכינה בקפידה. הבחורה היא ללא ספק פרמטר. הוא חש אושר. המסתורין יישמר, גודלה המספרי יישאר לא ידוע אך עדיין, לצרכים חישוביים, אפשר להירגע, להתייחס אליה כאל קבועה וליהנות מהעשן. היא הציתה בעזרת גפרור, המתינה ללהבה שתירגע, בעוד הוא מכין את עצמו לשאיפה. הסאפי היה צמוד ולח במידה. החומר היה ביחס הנכון לטבק. התערובת זרמה בקלות לריאותיו. הם העבירו הלוך ושוב את הקנה המגולף. לאחר מכן הוא החזיק צד אחד של הסטרינג כשהיא ניקתה את הקנה וליטף את גבה כשניקתה את האבן. הייתה ביניהם שותפות גורל של אחרוני ההרפתקנים בשבט הניו אייג' המתברגן. הצב שיער שהיא עדיין לא יודעת את זה, אך עתה, ניצבת איתן כביטוי שגודלו המספרי אינו ידוע, הוא והיא ייפגשו שוב, ובקרוב.
  הצעירה נישקה אותו בחום, כמו כל דבר שהיא עשתה עד כה, ועזבה. פרמטר חמוד שכמותה. על השולחן נחו להם סוכריות עטופות, פעם וחצי עמלת החרבון הוא העריך. לא היה להם זמן לנהל שיחת עסקים רשמית. המעיים שלה היו מלאים בסמים וספוגים בכדורים שמנעו מהם לצאת. הצב, רוקח בתחביבו, מאמין גדול בתרופות לכל סוגיהן, הפשיל שרווליו וביחד, כניסוחו, הם יצאו למסע. הוא לקח אחת מהן, בחן אותה, מישש אותה, הריח את הניילון הנצמד שעדין היה ספוג ריח מעיים דשן. החוויה הייתה מסחררת. פעם שנייה בשעה. איזה בוקר. איזו שנה חדשה. הוא הרגיש את ההתרוממות, נעץ את רגליו ברצפה ונשם למרווח. הצב, איטי מטבעו, סב לאחור, התנשם, אסף כוחות ובמספר צעדים מדודים החל לבצע  נסיגה טקטית. כף היד אוחזת בכוח את הסוכרייה, נוגעת לא נוגעת בתחושת הדופק. הוא מאוד העריך תחושת חוסר אונים גופני שסיבתה הראשונית היא סמים וסיבתה המשנית היא נשים. המעבר לחדר הסמוך נהיה איטי. רגליו נהיו כבדות הוא נצמד לקיר.והוא שקל לעבור למצב זחילה. כבודו לא נתן לו. גרף התנועה היה כבר מוכן בראשו אך הוא עדין היה בחסדי הקיר. את שארית הדרך הוא עבר בזחילה, כל מרצפת היא אי הפתעות חדש. בשנייה שגופו נשמט על הכסא, השתחררו ידי הצב וכף ידו שחררה את הסוכרייה  מעל קערית הקססה. גל אדרנלין שטף אותו. לרגע הצב נהייה אריה טורף, ריח דם הקורבן  משלהב את יצריו.  אצבעותיו הקצרות החלו לפורר.
  מסך הטלפון שהואר למספר שניות בישר על הודעה שהתקבלה. לצב הייתה העדפה ברורה לייצוגים חזותיים. בצלצולים, רינגטונים, טרוטונים, הוא שמע רק קולות מלחמה.  המסרון היה מלקוחה וחברה ותיקה. היא שלחה לו אייקון חדש שהיא יצרה במיוחד לשנה החדשה. היתה לו הרגשה שהיא צריכה אותו דחוף. בתחום הסמים המשככים, אספקה לחברים, מלווה הכרות אינטימית  עם סביבת הצרכן. הסביבה שלה בשנים האחרונות הייתה המחלקה האונקולוגית. את התיעוב שלה לדמויות המונפשות המצוירות על קירות כל בתי החולים לילדים בעולם, מלאות חביבות עד גועל, היא תיעלה, לשמחת הילדים, לפס יצור משלה של דמויות מחתרתיות. לראש השנה היא עצבה עבור הצב יצורון מפוקסל לבוש גלימה בצבע שלושת גווני הירוק, עיני זהב זוהרות ופה מתעקל בזדוניות, שנתן ביטוי רגשי שונה בכל הטיית המכשיר. היצורון היה קרוב יותר ליישום מאשר לצלמית קלאסית. הצב הבחין בכעשרים הבעות. היו יותר,הוא ידע, שנועדו למביני דבר. הילדה תגלה לו.הוא הוריד את האייקון מה NOKIA N73   ל Samsung X820. ריבוי הטלפונים היה כורח. לא הרבה שרדו במקצוע שלו לאורך זמן בלי להשבות בידי האויב. אמונה יוקדת בשליחות הפצת הסמים הקמעונאית לא פחות מסוכנת להישרדות מתאוות הבצע הנלוות  להפצה סיטונאית. הוא נכנס לחדר השינה כדי להגיע ל IPHONE. ריחות אירועי הלילה חדרו לאפו. משבר הזהות שלו, איבוד הכשרון ליצור גרפים מייצגי עצמים ואי היכולת לפתח אלגוריתם לחישוב הקשרים ביניהם, החל כששתיהן הביאו לו מתנה  מאמריקה את ה IPHONE , אז ועדין,הצעצוע החם בתבל. הצב, נבוך מהמחווה, החל להרצות בפני האם  אודות  האנדרואיד, פלטפורמת הקוד הפתוח וה  IPHONE, פסגות טכנולוגיה מכנסיית סטנפורד שחסידיה לא רק מנסים להגיע לשמש אלא מזהים את עצמם כשמש. הוא הגיע למשפטים כיין ויאנג של השטן, זכר עם תכונות נקבה ונקבה עם כישורי זכר. האם חילצה את עצמה מנאומו, ביקשה ממנו להישאר, ויצאה ליציאת החירום כדי להכין סיגריה מהחומר שהוא הביא לה. הוא נשאר עם הילדה במחלקה. מציאות המוות נכפתה על האם בגיל ההתבגרות. כלפי המוות לא היו לה פחדים, אשליות, תקוות, וכל שאר הפעלים ושמות עצם שהוא, כנזיר זן מודרני, השתמש בהם לשזירת סיפורים. היא הייתה הלוחם המושלם, סמוראי רב תכליתי עם קוד התנהגות נוקשה ובעיקר, ציות מוחלט לחובה. היו בצבא הסרטן נציגי משפחות האצולה, מחפשי הזדמנויות, מלחכי פנכה, מאמינים, כופרים, גאונים, מטומטמים וכולם עשו הכול כדי שהילדה שלה תחייה עוד דקה. שובה של הילדה גרם לעליצות רבה בקרב חברי הקהילה הקטנה. מותשת מעוד סיבוב במפעל פיתוח אמצעי לחימה ביוסטון, טקסס, העניקה הילדה נינטנדו DS לאחד מבכירי המחלקה בעל ותק של מאות שעות אוריינות דיגיטאלית. לפרקים נהפך הנינטנדו לאויב של הצב. הנער התחלף בקייל הייד ממשטרת ניו יורק לשעבר, המחפש את שותפו, בריאן ברדלי שנעלם במלון דאסק חדר 215. הילדה אחזה ביד הצב בחוזקה, עיניה המעריצות נעו מהנער הקירח אל מילה, נערת המנגה שהתעוררה מתרדמת של עשר שנים. הדמעות זלגו מעיניו. הילדים היו רגילים שבוכים מסביבם ולא התייחסו אליו.  בIPHONE הגיע ממנה שהיא צריכה אותו דחוף ושהיא לא יכולה לעבור דרכו כיהיא חייבת להישאר עם הילדה ושיזהר כי מאדים עובר לגדי, המזל שלו, וימצא בזוית כוחנית לפלוטו ובזוית של עימות לשבתאי. 
הוא ניסה להתקשר אליה ולא קיבל תשובה. הוא העסיק עצמו בפירוק מנועים של משחקי מחשב ובעיות התאמתם לטלפון הסלולארי ובמיוחד לאנדרואיד, אויבו עד לפני מספר ימים. עשרים וחמש שנים קודם לכן, חווה הצב מהפכה תקשורתית דומה. היה זה בסיום מרתון העצמת מודעות בבולדר קולוראדו. גרמני מזוקן, טרוט עיניים מחוסר שינה, רעב מדיאטת החסה- אורז-חסה-אורז  וברכיים כואבות מעשרים שעות של ישיבת לוטוס, היה אמור לשתוק, להקשיב ולא להגיב. אך כהלום קרב, הגרמני לא הפסיק למלמל את הקו-אן WHO IS IN  ? לעבר הצב, שנאם בהתלהבות ובאנגלית רצוצה נגד  חסידי הכת הבינארית והבטחותיהם הכוזבות לעולם חדש ומופלא. כשנגמר המרתון, במקום גשם תובנות ושחרור עילאי, שעליהן נרמז בעלון הפרסומת לקורס, מצא עצמו הצב בחברת הKaypro II  שרכש ב- $1795 האחרונים שלו. הצב מעולם לא התחרט על המהלך הזני שאותו הוא המשיל למכת קנה במבוק בעורפו של חולם. עוצמת המשבר הנוכחי ואיכותו היו שונים. הקדשת חייו למשחקי מחשב לא רק שלא סיפקה אותו, היא אפילו הגבירה את חרדתו והחריפה את יאושו. הבעיה הייתה שהצב לא היה גיימר קלאסי שתשוקתו היא הניצחון. הבעיות שהצב אהב להתעסק בהן, לדמיין את תיאורם ופתרונם התקיימו בשלב שנותר מחוץ לעולם המשחקים והופקר לעולם הבוגרים: הכיבוש. הצב פרח  כשהיה מדובר בייעול קבוע של המערכת הארגונית היומיומית, בניהול אוכלוסיות, בשינוע סחורות ובהמרה של בעיות למבנים מתמטים.
עדין לא היתה תשובה ממנה. הוא לא רצה לנסוע בלי לקבוע, למרות ששתיהן לא זזו הרבה לאחרונה מבית החולים. הוא בדק אם המעבר של מאדים לגדי ממגן אותו בצפייה משידורים חיים מתוך עזה. מבצע עופרת יצוקה הגיע ליומו השישי. אחרי רבע שעה הוא הקפיא תמונה של בית דירות ליד ציר פילדלפי והחליט לבצע עליו מידול גרפי מדומה של פגיעות טילים. 
 אבל לפני זה עמדה מולו הסוכרייה מפוררת ומוכנה להקססה. הצב הכין קפה שחור עם הל, חלב וסוכר והתחיל ליצר מגולגלות לו ולאם. החומר היה ג'אנגלי שמנוני משובח, צבע שחור עמוק  טעמו שופע ומגעו קטיפתי. הוא התגלגל עם הכסא לצידה הדרומי של המעבדה, מפקיר את עיניו שוב לסנוור חורף עדין, מסוך בטבעות עשן. הצב ניצל את האתנחתא לתכנון צעדיו הבאים. ראייתו התבייתה על המוטורולה DynaTAC 8000X שאותו הוא קיבל מתנה כשרכש את הסמסונג i822  והStarTAC CDMA-, התלויים לצידו. עשרות טלפונים, ציוני דרך בחייו ובתעשיית הסלולאר, היו תלויים על הקיר פזורים על השולחן, מפלצת רבת ראשים המחשמלת את מוחו וחונקת את חייו. ידו הקצרה והעבה של הצב הונפה ונחתה על  Telit v270המכשיר השנוא עליו ביותר. הוא בדק שהמכשיר נקי ממספרים מיותרים, קם מכיסאו והכניס הטלפון לחגורת הכיסים שנחה, מוכנה לקריאה, במקומה ליד הדלת.  החגורה, שתוכננה במיוחד על ידי הצב, שובצה באבני חן יקרות למחצה שהצב סחר בהן במהלך חייו. היא אפשרה שליפה מהירה של כל דבר מצורכי עישון עד קיסם שיניים לחבר בעת צרה. הוא התמלא ברעיונות.  המודל העסקי הפרימיטיבי שבו הוא פעל עד עתה, לכאורה מבחירה, חוזר לאופנה. פתאום מחזיקים ממנו על קניית הדירונת ביד אליהו מדודה טוני, בכספי הבסטה הראשונה שלו  באירופה, אי שם בסוף שנות השבעים, על שנמנע מקניית עשרות אלפי דונמים של אדמה לפיתוח בקוסטה ריקה, על שקנה זהב וסוג'לייט ולא אג"ח ומעו"ף, שהלך בקטן ולא בגדול, בטבעי ולא בסינטטי, שהשתכר במסיבות ולא הסתחרר במחולות סופיים. כשהג'וינט נגמר שורטט מסלול העתיד של השעות הקרובות. ההווה לא הצריך העמסת נתונים לרשימת סמיכות מיוחדת. הוא הכניס את המעטפה עם הסוכריות  לחגורת הכיסים. הפריבורד חיכה לו ליד הדלת. יצירת הפאר בעלת ששת הגלגלים, שנרכשה במסיבת הטוגה האחרונה לפני שנה, עדיין לא ראתה אספלט. הצב, שמחד גיסא הקפיד לנהל כלכלת מזומנים שמרנית  ומאידך גיסא, האמין בעיקרון ההומיאופאתי של כבוי שריפה בעזרת שריפה, השתדל לא להגיע למסיבת טוגה, שתכליתה להחמיר כל מצב נתון, כשהמצב הנתון הוא הידלדלות מזומנים. כמו הרבה חפצי פינוק ויוקרה שהיו מפוזרים בבית, הפריבורד היה עוד הוכחה  למידת ההלימות בין הדימוי העצמי שלו כסוחר שמרן לנהנתנותו הפיאודלית.
האספלט החל לזרום לכפות רגליו. הוא נע באיטיות, נותן לגופו להתרגל לצעצוע החדש. הפריבורד אפשר לגלוש על כביש כמו סנובורד על שלג. הוא העביר את משקל גופו ממרכז הלוח לצידו. השליטה על הלוח דרשה אימון וזמן. הוא התקדם לכוון היכל נוקיה. היה קר וכדי לקבל את השמש היה צריך להישאר בנתיב המזרחי. רחבת האימונים הייתה עמוסה בפליטי מערכת החינוך. הדרך הקצרה הייתה להתנגש חזיתית, פיזית ואינטלקטואלית, במנהיג שלהם. חוק הג'ונגל חובק כל. חצי שעה מאוחר יותר הוא קיבל מסרון שהיא בטיפול נמרץ ושאולי עדיף לדחות. הוא נפרד לשלום מחבורת מעריצים חדשה,עלה למונית ונסע ל"דנה". בקבלה של אונקולוגיה ילדים הוא השאיר לה מעטפה הן הכירו אותו והיו סימפטיות מהרגיל. המצב הדרדר ככל הנראה אבל, כרגיל, זה לא אומר כלום. ביציאה מבית החולים הצב, נאמן לנדריו, בחר קורבן מקהילת משתמשי הטלכרט ונפטר מה-Telit. הוא חש צמא לדבר. בבלוך התגורר חבר שקיבל מכונת קפה חדשה. הוא בטח ישמח. הצב סידר את צווארון מעילו כמו בוגארט, עלה על הפריבורד ויצא לבקר חברים. 

אין תגובות:

פרסום תגובה